דובאי, איחוד האמירויות הערביות, 19 באוקטובר 2024 /PRNewswire/ — ב-GITEX GLOBAL 2024, חברת Huawei הציגה מאמר משמעותי שכותרתו “הדיבידנד הדיגיטלי – בגרות בטכנולוגיות מידע ותקשורת מזינה צמיחה כלכלית.”:
דרישת השינוי הדיגיטלי
העולמות הפיזיים והדיגיטליים שלנו מתחברים יותר ויותר, מונעים על ידי פריצות דרך בינה מלאכותית, 5G-A ומחשוב ענן. התכנסות זו, המכונה המהפכה התעשייתית הרביעית, מעצבת מחדש את העסקים בקצב יוצא דופן ומאיצה את הצמיחה העולמית. למעשה, בחמש השנים הבאות, דיגיטליזציה ואינטליגנציה צפויות לייצר 70% מכלל הצמיחה הכלכלית העולמית[1]. מערים חכמות שממטבת את צריכת האנרגיה לאבחון רפואי המונע על ידי בינה מלאכותית, ההשפעה כבר משנה את האופן שבו חברות פועלות. מתוך הכרה בהזדמנויות אלה, יותר מ-170 מדינות פיתחו כעת אסטרטגיות לאומיות המתמקדות בשינוי דיגיטלי המונע על ידי בינה מלאכותית.
הקשר בין התקדמות טכנולוגית לצמיחה כלכלית הוא נתיב טוב. ממנוע הקיטור לקו ההרכבה, כל מהפכה תעשייתית הגדירה מחדש את הנוף הכלכלי שלנו. עם זאת, למהפכה הדיגיטלית הנוכחית יש השפעה עצומה בשל הקצב המהיר של החדשנות וההשפעה העמוקה שלה על הדרך שבה חברות משנות את הפעילות.
מדד הדיגיטליזציה הגלובלי או GDI החדש שנוצר במשותף עם IDC מדד את ההתקדמות של השינוי הדיגיטלי הזה בין מדינות, ומדגיש את הקשר הברור בין בגרות ICT של מדינה לשגשוג הכלכלי שלה. יותר חשוב מכך, המחקר מראה כיצד השקעות אסטרטגיות בתשתית דיגיטלית מאיצות באופן משמעותי את הצמיחה הכלכלית ומראה כיצד מדינות בשלבים שונים של בגרות דיגיטלית יכולות לנצל את השינוי הזה כדי להניע את כלכלתן קדימה.
נוף הבגרות הדיגיטלית
דו”ח GDI 2024, המבוסס על מדד החיבור הגלובלי הקודם, נבנה בעקבות מחקר עם אקדמאים ומומחים וכולל 77 מדינות, המייצגות 93% מהתמ”ג הגלובלי ו-80% מאוכלוסיית העולם. הוא מחלק את האומות לשלוש קבוצות: חלוצות, מאמצות, ומתחילות. כל אשכול משקף שלב אחר של בגרות דיגיטלית, כאשר חלוצות כמו ארה”ב, סין וסינגפור מובילות הן בחיבור בכל מקום והן בסיס דיגיטלי. מאמצות כמו ספרד ומלזיה מרחיבות במהירות את היכולות הדיגיטליות שלהן, ומתחילות כמו וייטנאם בונות את הבסיס לעתידיהן הדיגיטלי.
פער ההשקעה הגובר בתשתית הדיגיטלית ראוי לציון במיוחד. משנת 2019 עד 2023, היחס של צמיחת השקעות בתשתיות דיגיטליות בקרב חלוצות, מאמצות ומתחילות עמד על 18:3:1, עם עלייה ממוצעת שנתית של 7.2 מיליארד דולר, 1.1 מיליארד דולר ו-400 מיליון דולר, בהתאמה. פער זה אינו רק מספר – הוא אינדיקטור רב עוצמה של מסלולים כלכליים שונים שהאומות הללו מתמודדות איתם, שכן המחקר מראה כי כל השקעה של 1 דולר אמריקאי בשינוי דיגיטלי מספקת תשואה של 8.3 דולר אמריקאי לכלכלת הדיגיטלית של המדינה.
אפקט הדיבידנד הדיגיטלי
בלב ממצאי הדו”ח נמצאת התגלות עוצמתית: עבור מדינות חלוצות, כל עלייה של נקודה אחת בציון GDI מתרגמת לעלייה של 945 דולר ארה”ב ב-GDP לנפש. ההשפעה הכלכלית הזו היא פי 2.1 גבוהה יותר מאשר עבור מדינות מאמצות ופי 5.4 גבוהה יותר מאשר עבור מתחילות. זוהי אפקט הדיבידנד הדיגיטלי בפעולה.
אבל מה מניע את האפקט הזה? התשובה נמצאת בדינמיקה האקולוגית של כלכלות דיגיטליות בוגרות. במדינות החלוצות, אנו רואים מערכות אקולוגיות דיגיטליות מתקדמות שבהן טכנולוגיות כמו AI, IoT וחישוב ענן פועלות באופן חלקי.
מערכות אקולוגיות אלה מעודדות אפקטים של רשת, שבהם ערך השירותים הדיגיטליים גדל באופן אקספוננציאלי עם כל משתמש או חיבור חדש. יתר על כן, ההצטברות והשימוש האינטליגנטי בנתונים מניעים חדשנות בקצב שלא נראה בכלכלות פחות בוגרות מבחינה דיגיטלית.
קחו בחשבון את נמל טיאנג’ין בסין, שבו שילוב של 5G, ענן, AI ואנרגיה ירוקה הביא לטרמינל חכם ללא פחמן. טרנספורמציה דיגיטלית זו הובילה להפחתה של 50% בזמן העברת המכולות ו-17% ירידה בצריכת אנרגיה בהשוואה לטרמינלים מסורתיים. זהו מיקרוקוסמוס של האופן שבו בגרות דיגיטלית מגבירה את היעילות הכלכלית ואת הקיימות.
הטבע המורכב של השקעות דיגיטליות
מה שהופך את אפקט הדיבידנד הדיגיטלי כה חזק הוא הטבע המורכב שלו. טכנולוגיות דיגיטליות אינן קיימות בבידוד – הן מתבססות ומשפרות אחת את השנייה. הפעלת רשתות 5G, למשל, לא רק משפרת את החיבור; היא מאפשרת מחשוב קצה, יישומי AI בזמן אמת ופרסומי IoT בקנה מידה גדול. השפעה משולבת זו יוצרת מעגל מוסרי של חדשנות וצמיחה.
יתר על כן, ככל שהטכנולוגיות הללו מתפתחות, הן מייצרות כמויות עצומות של נתונים. בכלכלות בוגרות מבחינה דיגיטלית, נתונים אלה הופכים לגורם חדש של ייצור, ומזינים מערכות AI שמאיצים עוד יותר את החדשנות ואת רווחי הפריון. זהו מחזור מחזק עצמי שמסביר מדוע מדינות מתקדמות דיגיטלית יכולות להפיק ערך רב יותר מהשיפורים הדרגתיים בציוני ה-GDI שלהן.
מגשרים על הפער: קריאה לפעולה
אפקט הדיבידנד הדיגיטלי מציג אתגר וגם הזדמנות. עבור מדינות מתחילות ומאמצות, הוא מדגיש את הצורך הדחוף להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית כדי למנוע הידרדרות נוספת. עם זאת, הוא מציע גם מפת דרכים של שלבי פיתוח קפוצים ומזהה ארבעה גורמים של עולם אינטליגנטי, קישוריות בכל מקום, יסודות דיגיטליים, אנרגיה ירוקה, ויש לו מדיניות תומכת ומערכת אקולוגית, ומבטיח כי כל פיתוח דיגיטלי הוא בר קיימא וגמיש.
למתחילות יש להעניק עדיפות לבניית תשתית חיבורית חזקה – גם פס רחב קבוע וגם פס רחב נייד. מחקרים מראים כי מדינות המצטיינות בשניהם (עם מהירויות פס רחב קבוע > 150 Mbps ומובייל > 80 Mbps) רואות עסקאות מסחר אלקטרוני גבוהות באופן משמעותי לנפש, ומפתחות פוטנציאל כלכלי דיגיטלי גדול יותר.
אינדונזיה, מדינה “מתחילה” ב-GDI, סיימה לאחרונה את יוזמת הפיתוח הלאומית שלה בכלי סיבים אופטיים. זה מספק גישה לאינטרנט לכמעט 6 מיליון אנשים ברחבי 57 ערים ומחוזות, עם עוד 16.4 מיליון אנשים. רשת ה-4G של אינדונזיה מכסה יותר מ-94% מהערים והכפרים, ושיעור חדירת האינטרנט במדינה עומד על 79.5%. פיתוח מתואם זה אפשר לאינדונזיה להפוך לשוק המסחר האלקטרוני הגדול ביותר בדרום מזרח אסיה. ב-2023, הכלכלה הדיגיטלית שלה הגיעה ל-82 מיליארד דולר, ויצאו למעלה מ-15 חברות חד קרן. עד 2030, הכלכלה הדיגיטלית של המדינה צפויה לעלות על 210 מיליארד דולר.
מדינות מאמצות צריכות להתמקד הן בחיבור והן בסיס דיגיטלי. השקעות במרכזי נתונים, שירותי ענן ויכולות AI יכולות לעזור לאומות אלה להאיץ את מסעם לקראת בגרות דיגיטלית. תוכנית הרחבת מרכז הנתונים של מקסיקו מדגימה גישה זו. עד 2029, המדינה שואפת להקים 73 מרכזי נתונים חדשים, המשלימים את ה-15 הקיימים. יוזמה זו צפויה להגביר את התמ”ג הלאומי וליצור 68,198 מקומות עבודה ישירים ועקיפים. השקעות ממוקדות כאלה בתשתיות דיגיטליות מראות כיצד מדינות מאמצות יכולות לנצל טכנולוגיה כדי להניע צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה במגזרים מרכזיים.
עבור מדינות חלוצות, האתגר הוא לשמור על הקצה שלהם. זה דורש לא רק השקעה מתמשכת בטכנולוגיות מתקדמות, אלא גם בפיתוח הכישרון והמדיניות הדרושים כדי למנף באופן מלא את החידושים האלה. הנתונים שלנו מראים כי בעוד שיעור הבוגרים STEM דומה בכל הקבוצות (כ-25%), חלוצות להמיר 95% של הבוגרים אלה אנשי מקצוע ICT, לעומת רק 15% במדינות מתחילות.
עתיד הכלכלה הדיגיטלית
ככל שאנו מסתכלים קדימה, טכנולוגיות מתפתחות כמו מחשוב קוונטי ומערכות AI מתקדמות מבטיחות להגביר עוד יותר את אפקט הדיבידנד הדיגיטלי. לטכנולוגיות אלה יש פוטנציאל לפתור בעיות מורכבות בתחומים החל מגילוי תרופות ועד לדוגמנות אקלים, ויוצרים וקטורים חדשים לצמיחה כלכלית.
יתר על כן, לא ניתן להגזים בתפקידה של תשתית דיגיטלית להבטיח עמידות כלכלית. מגיפת COVID-19 הדגימה כיצד מדינות בוגרות דיגיטלית היו מצוידות טוב יותר כדי להסתגל להפרעות, לשמור על פעילות כלכלית באמצעות עבודה מרחוק, חינוך מקוון ושירותים דיגיטליים.
ההחלטות שאנו מקבלים היום בהשקעה בעתיד הדיגיטלי שלנו יקבעו את המסלולים הכלכליים של האומות בעשורים הבאים. אפקט הדיבידנד הדיגיטלי מראה לנו שבמירוץ לקראת בגרות דיגיטלית, ההימור מעולם לא היה גבוה יותר, אך גם לא הפרסים הפוטנציאליים.
|
[1] 1 פורום הכלכלה העולמי (WEF) |
תמונה – https://mma.prnewswire.com/media/2530924/GDI_website.jpg
